כ"א - המצאה חדשה יחסית בראי ההיסטוריה
כ"א – המצאה חדשה יחסית בראי ההיסטוריה

אמצעי תשלום ללא מזומן ביד

כרטיס אשראי, באנגלית Credit Card, הוא כרטיס חיוב המשמש כאמצעי תשלום חליפי ונוח למזומנים ולשיקים.

המחוקק הסדיר את נושא השימוש בכרטיסי אשראי בחוק שירותי תשלום.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, למעלה מ-84% ממשקי הבית בארץ מחזיקים בכרטיס אשראי אחד לפחות,

כאשר השימוש בכרטיסי החיוב נפוץ יותר אצל הציבור היהודי בהשוואה לציבור הערבי.

 

רקע היסטורי על השימוש בכרטיסי אשראי

השימוש בכרטיסי חיוב החל לפני עשרות שנים, כאשר האזכור הראשון לכרטיס אשראי מופיע ברומן "מבט לאחור" של הסופר האמריקאי אדוארד בלאמי משנת 1887.

בתחילת המאה ה-20 החלו עסקים שונים לאפשר ללקוחות שהם לשלם באמצעות מטבעות גבייה ייעודיים. בהמשך הם שכללו את אמצעי התשלום, אך רק בשנת 1950 הושק כרטיס החיוב הראשון כפי שאנו מכירים אותו כיום.

הכרטיס הראשון הונפק על ידי דיינרס קלאב, והבנקים באמריקה החלו להנפיק כרטיסי אשראי משנת 1958.

כרטיסי החיוב בשנות ה-50 של המאה הקודמת יועדו רק ללקוחות הבנקים, והסוחרים בארה"ב החלו לאמץ בהדרגה את אמצעי התשלום החדש.

 

ב-1966 הונפק כרטיס חיוב ראשון מחוץ לארצות הברית

השימוש בכרטיסי האשראי היה מסורבל מאוד בעבר עבור הסוחרים, מאחר וטרם היו מערכות מחשוב מתקדמות ומהירות.

כדי לגבות תשלום מכרטיס חיוב, הסוחר נאלץ להתקשר לבנק שהנפיק את הכרטיס, והפקיד בבנק נדרש לאתר ידנית את שם הלקוח כדי לבדוק את מסגרת האשראי שלו ולאשר את העסקה.

 

בשנות ה-70 הבנקים וחברות האשראי שדרגו את מערכות המחשוב שלהם

לכן הזמן לאישור העסקה התקצר לפחות מדקה, ומהפכת כרטיס החיוב החלה והביאה לשינוי משמעותי בהרגלי הקניות של הצרכנים ובעולם העסקים.

כיום יש מגוון כרטיסי חיוב והם נוחים ובטוחים לשימוש, ניתן לרכוש באמצעותם מוצרים מאתרי סחר בארץ ובעולם, לשלם בתשלומים ועוד.

 

כרטיסי אשראי בישראל

קשה לדמיין את החיים כיום ללא כרטיס אשראי, לכן מפתיע לגלות כי כרטיסי החיוב הוצעו לתושבי המדינה רק באמצע שנות ה-70.

בישראל נהוג להנפיק כרטיסי חיוב מקומיים לשימוש רק בתחומי המדינה וכרטיסים בינלאומיים.

חברת דיינרס הייתה החברה הראשונה שהציעה לתושבי ישראל כרטיסי חיוב.

 

בשנת 1975 הוקמה חברת ישראכרט על ידי בנק הפועלים

ניתן להחזיק יותר מכרטיס אחד
ניתן להחזיק יותר מכרטיס אחד

ולאחר מספר שנים הוקמה חברת כאל על ידי בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, ולאחר כ-20 שנים הוקמה גם חברת מקס, לשעבר לאומי קארד.

רוב כרטיסי האשראי בישראל הונפקו על ידי הבנקים מאחר ואלו הקימות את חברות האשראי.

בהיעדר תחרות, הממשלה החליטה על רפורמה בתחום, והמדינה אימצה את המלצות ועדת לוקר.

 

ב-2015 הוקמה ועדת שטרום

והמדינה ובנק ישראל אימצו את מסקנותיה והחליטו להפריד את הבנקים מחברות כרטיסי האשראי.

בנק ישראל העניק רישיון סליקה לחברות חדשות ונוספות, במטרה להגביר את התחרות בענף ולהקל על משקי הבית והעסקים הקטנים.

 

בנובמבר 2020 הוחלט על יישום תקן EMV שהוכיח את עצמו באירופה

וכיום ניתן לשלם באמצעות הכרטיסים החכמים ללא מגע, ואין צורך להקליד את הקוד הסודי בעסקאות עד לסכום של 300 ₪.

בישראל יש שלוש חברות לסליקת כרטיסי אשראי, וכל עסק יכול להצטרף לשירותי סליקה בקלות ובמהירות.

עסקים רבים מציעים כיום מגוון אפשרויות תשלום ללקוחות, ולאור פתיחת שוק הסליקה לתחרות העלויות זולות ומשתלמות יותר לבעלי העסקים.

כדי לסלוק כרטיסי אשראי עם תקן EMV ולאפשר ללקוחות לשלם ללא מגע, באתר או בטלפון – הנכם מוזמנים לפנות ליועצים המנוסים של חברת ג'יי. פי. טרייד.

היועצים המנוסים שלנו יסייעו לכם לבחור קופות רושמות ממוחשבות, מסופים לסליקת אשראי וציוד קצה נוסף.